החלטה בתיק בר"ע 49806-09-11

1.     לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (הנשיאה א. סלע; גז"ז 17707-01-11) בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן: החוק) מיום 20.10.2010 (להלן: ועדת הערר או הוועדה).  ועדת הערר קבעה כי דרגת נכותה של המבקשת הינה בשיעור משוקלל של 31%, באופן הבא: 18% בגין התקרחות צלקתית לפי סעיף 77 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות); 15% בגין אי התאמה סוציאלית לפי סעיף 34(ב-ג) (מותאם) לתוספת לתקנות. בקשת רשות הערעור נסבה רק על הקביעה לעניין הרכיב הנפשי.

2.     הוועדה המחוזית קבעה למבקשת דרגת נכות בשיעור של 10% בתחום הנפשי. המבקשת הגישה ערר על החלטה זו לוועדה, מושא הבקשה שלפניי. הוועדה קיבלה את הערר בחלקו והעלתה למבקשת את שיעור דרגת הנכות בתחום הנפשי ל-15% לפי סעיף  34ב'-ג' (מותאם) לתוספת לתקנות. קביעה זו של הוועדה נעשתה, לאחר ששמעה את טענות המבקשת ובא כוחה, בדקה את המבקשת, ועיינה בחוות דעתו של ד"ר גולדברגר וכן במכתב של מרכז בריאות הנפש מבאר שבע מיום 28.6.2010.

3.     על החלטת הוועדה הגישה המבקשת ערעור לבית הדין האזורי. בבית הדין האזורי טענה המבקשת כי הוועדה לא נתנה את המשקל הראוי לנסיבות חייה ולמצבה הנפשי בעקבות ההקרנות שעברה בילדותה, אשר גרמו להצטלקות הקשה בקרקפת ולהסתגרותה בביתה. כמו כן טענה המבקשת, כי הוועדה לא נימקה כראוי מדוע אינה מקבלת את חוות דעתו של ד"ר גולדברגר (פסיכיאטר) שהוגשה מטעמה, שלפיה יש לקבוע למבקשת דרגת נכות בשיעור של 40%.  

4.     בית הדין האזורי קבע, כי הוועדה הסבירה כי איננה מאמצת את חוות דעתו של ד"ר גולדברגר על סמך ממצאיה שלה מבדיקתה את המערערת. עוד קבע בית הדין האזורי, כי ממצאים שונים מובילים לקביעות שונות, וכי מדובר בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, בו בית הדין לא יתערב. משלא מצא בית הדין האזורי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, דחה  את הערעור.   

5.     בבקשת רשות הערעור שלפניי טענה המבקשת, כי הוועדה התייחסה באופן לאקוני לחוות דעתו של ד"ר גולדברגר, ולא נמקה את דחייתה באופן מפורט כפי שמחויבת היא לעשות; הוועדה לא התחשבה במצבה הנפשי הקשה שנגרם למבקשת כתוצאה מהנזק הדרמטולוגי שהביאו עמם טיפולי ההקרנות שעברה בילדותה; המבקשת סבלה ועודנה סובלת מדימוי עצמי נמוך, מהסתגרות, מחיי חברה מצומצמים, ומחוסר שמחת חיים.

לעומת זאת טענה המשיבה (להלן - המדינה) בתגובתה לבקשה זו את הטענות הבאות: ראוי לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו; הוועדה עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה על פי הדין והפסיקה; טענות המבקשת אינן משפטיות אלא למעשה יסודן בתחום הרפואה, ולפיכך דינן להידחות; הוועדה פעלה כראוי בכל ההיבטים; הוועדה אף החליטה לאור בדיקתה כי יש להעלות את  דרגת אחוזי הנכות של המבקשת בתחום הנפשי מ-10% ל-15%; אין פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

6.     לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, בתגובת המדינה, בפרוטוקול הוועדה מיום 20.10.2010, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר המונח לפניי, הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה את התערבותו של בית הדין. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה פירטה את תלונותיה של המבקשת בתחום הנפשי, וכן את טענותיו של בא כוחה לעניין זה; הפסיכיאטר ד"ר מוסקוביץ, חבר הוועדה, בדק את המבקשת ופירט את ממצאיו; הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר גולדברגר ובמכתב ממרכז בריאות הנפש בבאר שבע מיום 28.6.2010 והתייחסה לאמור במסמכים אלו לאור ממצאיה שלה. בסופו של דבר הוועדה הגיע למסקנה על סמך ממצאיה, כי יש להעלות את שיעור דרגת הנכות של המבקשת ל-15% לפי סעיף 34ב-ג (מותאם) לתוספת לתקנות, שעניינו הגבלה בינונית עד בולטת של כושר העבודה וההתאמה הסוציאלית.

7.      יש לציין  כי הפסיכיאטר בוועדה,  קבע בין היתר כי המבקשת: " מתמצאת בכל המובנים, אפקט חרדתי תואם ללא הפרעות בתוכן ומהלך החשיבה. כאשר מדובר באישה מתפקדת שהייתה בעבר מטפלת בגני ילדים ולא טופלה בעבר במסגרת בריאות הנפש. נבדקה חד פעמית בבריאות הנפש ואין המלצה לטיפול תרופתי". יש לציין כי גם ד"ר גולדברגר ציין בחוות דעתו כי המבקשת מסודרת בהופעתה החיצונית. במודע צלול. מתמצאת בזמן ובמקום. מדברת לעניין בהתרגשות רבה. חשיבה מאורגנת. בוחן המציאות והשיפוט תקינים. ד"ר גולדברגר אכן גם ציין שהמבקשת  מגלה מחשבה בעלת אופי חרדתי והערכה עצמית נמוכה, אך הוא גם ציין  את אותם נתונים שהזכרתי. נראה אפוא, שעל פי ממצאי הבדיקה הקלינית של שני המומחים, פריט הליקוי שהותאם למבקשת על ידי הוועדה אכן מתאים למצבה, בה בשעה שפריט הליקוי שקבע ד"ר גולדברגר הוא אכן מוגזם.

8.     לאור כל האמור הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום,  י"ט אב תשע"ב (07 אוגוסט 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: